ר"ש משאנץ על משנה מכשירין ו׳:ו׳

מהדורה: תלמוד בבלי, וילנא, 1880

מקור משנה מכשירין ו׳:ו׳
6 אֵלּוּ מְטַמְּאִין וּמַכְשִׁירִין. זוֹבוֹ שֶׁל זָב, וְרֻקּוֹ, וְשִׁכְבַת זַרְעוֹ, וּמֵימֵי רַגְלָיו, וּרְבִיעִית מִן הַמֵּת, וְדַם הַנִּדָּה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, שִׁכְבַת זֶרַע אֵינָהּ מַכְשֶׁרֶת. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, דַּם הַנִּדָּה אֵינוֹ מַכְשִׁיר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, דַּם הַמֵּת אֵינוֹ מַכְשִׁיר. וְאִם נָפַל עַל הַדְּלַעַת, גּוֹרְדָהּ וְהִיא טְהוֹרָה:
פירוש ר"ש משאנץ על משנה מכשירין ו׳:ו׳
6 זובו של זב. כולהו דמטמו נפקא לן בפ' דם הנדה נדה דף נה::
7 דם מן המת. כלומר אדם שמת דהא כל הני תנאי אתנא קמא קיימי מר ממעט האי ומר ממעט האי ולא כמו שפירש בקונטרס בפ' שני דחולין דף לה: דבדם בהמה שמתה איירי דכאן מוכח דבאדם איירי ועוד דאם כן ליתני דם המתה ובעי למידק מינה התם לר' שמעון הא דם שחיטה מכשיר ומסיק לא הא דם חללים מכשיר ושם הארכנו בדבר:
8 והיא טהורה. לפי שלא הוכשרה: